אובדן היריון, בין אם מדובר בהפלה טבעית, הפלה יזומה או לידה שקטה, הוא חוויה רגשית עמוקה ולעיתים קרובות כזו שנותרת סמויה.
לכאורה - הכל בסדר ועדיין ההריון המיוחל אינו מגיע. "אם זה גדול עליך - זה כנראה לא התחיל בך" וקונסטלציה רַפָּאִית יכולה לעזור להבין אלו דפוסים עברו אלינו מדורות קודמים, יכולה לעזור בזיהוי פחדים וחסימות מהלא-מודע הקשורות לכניסה להריון, להפריה, השרשת העובר, החזקת הההריון, הלידה וכדומה. זיהוי חסימות אלו יכול לאפשר לשחרר אותן, וכתוצאה מכך להגביר את הסיכויים להריון.
גבישי זמן מלמדים אותנו שמערכת יכולה לשמר קצב פנימי מחזורי, גם כשהיא לכאורה במצב “נייח”. משהו בתוכה ממשיך לפעול, לחזור, להתארגן מחדש בזמן – לא בגלל כוח חיצוני, אלא מתוך המבנה הפנימי של המערכת. בקונסטלציה משפחתית אנו פוגשים תופעה דומה: דפוסים רגשיים, נאמנויות וסיפורים לא־מודעים שחוזרים מדור לדור, גם כאשר ההקשר החיצוני השתנה לגמרי.
לפי הקונסטלציה המערכתית גם לתאים יש סיפור – מקור, שייכות וזיכרון. כאשר תא “שוכח” מי הוא ומאבד את זהותו, הוא פועל מחוץ לסדר: ללא גבולות, ללא הדדיות, לעיתים גם על חשבון המערכת כולה.
מתוך קורס "קונסטלציה אנטומית" - התנסינו בשתי קונסטלציות קולקטיביות [שבהן עובדים עם נושא משותף] אחת של > מחזוריות וביוץ בשחלה, והשניה של > יציאת מצרייםשתיים שנולדו בנפרד, והפכו לשדה מהדהד אחד.