בדרך להורות

קונסטלציה במסע הפוריות — בין הדורות והחיים שבדרך

לא תמיד הדרך להביא ילד לעולם פשוטה. לפעמים יש אבחנה רפואית ברורה, לפעמים אין תשובות, ולפעמים יש כל כך הרבה תקווה, מאמץ ולב פתוח - ועדיין ההיריון המיוחל אינו מגיע.בתוך כל הבדיקות, הטיפולים וההמתנה, יש גם סיפור אישי שמבקש תשומת לב. סיפור של כמיהה, פחדים, תקוות, מערכות יחסים וחלומות על המשפחה שנרצה ליצור.

אני מזמינה אותך ואןתכם למרחב שבו אפשר לתת מקום גם לסיפור הזה.

אני מכירה את הדרך הזו מקרוב

מי שעברה בעצמה טיפולי פוריות והפכה לאם לבנים תאומים, וכמי שהקדישה שנים רבות לחקר הפוריות, לניהול מעבדות ומרפאות פוריות ולליווי מטופלים, אני מכירה את הדרך הזו משני צדדיה.אני מכירה את הביולוגיה של יצירת החיים, את השפה הרפואית ואת מה שמתרחש במעבדה — אבל גם את הציפייה לתוצאות, את חוסר הוודאות ואת רכבת ההרים הרגשית.היום אני מביאה למפגשים את שני העולמות הללו, ומשלבת את הידע והניסיון שלי עם קונסטלציה משפחתית, התמקדות והקשבה לגוף.יש מקום גם למה שלא מופיע בתיק הרפואי.

בין הדורות והחיים שבדרך

הרצון להביא חיים חדשים לעולם מזמין אותנו לפגוש גם את הסיפור המשפחתי שממנו הגענו.בקונסטלציה משפחתית נתבונן בסיפורים של אימהות ואבהות, לידות ואובדנים, בקשרים עם ההורים שלנו ובמשמעות שיש להורות במשפחה שאליה נולדנו.לפעמים נפגוש פחדים, ציפיות או כאבים שלא קיבלו מקום. לפעמים נגלה דווקא אוצרות — חוכמה, כוחות ומשאבים שעברו אלינו מדורות קודמים.באמצעות ייצוגים, התמקדות והקשבה לגוף, ניצור מרחב להתבוננות בשאלות כמו:

• מה המשמעות של להיות הורה עבורי?
• אילו סיפורים משפחתיים מלווים אותי בדרך להורות?
• האם יש אובדן שעדיין מבקש הכרה?
• איך אפשר לתת מקום לפחד ולתקווה גם יחד?
• מהם הכוחות והמשאבים שיכולים לתמוך בי בדרך?

לא כדי למצוא את הסיבה לאי־הפוריות, אלא כדי לפגוש את עצמנו בתוך המסע הזה.

פוריות