הכרה בקיים – לראות את כל מה שהיה, גם אם כואב, גם אם נשכח.

דוגמה: בת שנולדה לאחר לידה שקטה של אחות שלא הוזכרה במשפחה, סובלת מתחושת חוסר מקום. כשניתן מקום סמלי לאחות, תחושת החיים שלה מתייצבת.

סדרי האהבה – לתת לכל אחד את מקומו הראוי במערכת, לפי סדר ההגעה, המקור והיחסים.

דוגמה: אם שבילדותה נאלצה "לטפל" באמה, מתקשה לאפשר לבתה להיות ילדה. בהכרה שהיא עצמה לא הייתה צריכה לשאת את אמה, מתאפשר תיקון הסדר והעברת אהבה זורמת ובריאה.

שייכות – כל אחד ואחת שייכים, גם אם הודרו, הושתקו או נעלמו.

דוגמה: דוד עם מחלת נפש שהודר מהמשפחה, משפיע באופן לא מודע על דפוסי ניתוק אצל הנכדים. כאשר שמו מוזכר, וניתנת לו הכרה, תחושת השייכות של הדור הבא מתייצבת.

איזון בין קבלה לנתינה – להבין מה ניתן ומה התקבל, ולהסכים לתנועה של חיים כפי שהיא.

דוגמה: גבר שמרגיש נטל כבד כלפי הוריו, לומד לראות את מה שקיבל מהם – גם אם לא היה שלם – ומתחיל לנוע לקראת חייו בקלות רבה יותר.