מתי מתחילה התודעה?

על  שנבנה עוד לפני שאנחנו פוגשים את העולם

עוד הרבה לפני שיש מחשבה — נבנית הארכיטקטורה שתאפשר יום אחד לחשוב. עוד לפני שיש חוויה מודעת של רגש — נבנים המעגלים שיהיו מעורבים בעיבודו ועוד לפני שיש "אני" שמסוגל לומר שהוא קיים — הולכות ונבנות המערכות העצביות שיאפשרו בהמשך את החוויה של עצמי ושל עולם.

אנחנו רגילים לחשוב על תודעה דרך מחשבות, זיכרונות, רגשות, שפה ותחושת עצמי. אבל הרבה לפני שכל אלה מופיעים, המוח כבר נמצא בעיצומו של תהליך מורכב להפליא של בנייה והתארגנות. 

למעשה, התשתית הראשונית של מערכת העצבים מתחילה להיווצר כבר כשלושה שבועות לאחר ההפריה. זו כמובן עדיין אינה תודעה במובן שבו אנחנו מכירים אותה. אין שם "אני" שחושב, זוכר או מפרש את העולם. אבל כבר אז מתחילה להיבנות התשתית הביולוגית שממנה יוכלו בעתיד לצמוח תפיסה, קשב, רגש, זיכרון, למידה — ובהמשך גם תחושת עצמי.

המוח מתחיל להתפתח כבר בסביבות יום 17-18 להפריה

אז מתחיל תהליך בסיסי בהתפתחות מערכת העצבים. רקמה עוברית מתחילה להתקפל וליצור את הצינור העצבי, שממנו יתפתחו בהמשך המוח וחוט השדרה. בתוך שבועות ספורים כבר מתחילים להופיע האזורים הראשוניים שמהם יתפתחו חלקי המוח השונים ומכאן הכול מתקדם בקצב מסחרר - בהתחלה  כמו הנחת היסודות של בית - מונחת התשתית, אחר כך נוצרים במהירות תאי עצב רבים. בהמשך התאים הללו מתחילים לנוע אל המקום שבו הם אמורים להתמקם במוח. חלקם יהפכו לחלק מהאזורים שמעבדים ראייה, אחרים יהיו מעורבים בתנועה, בזיכרון, ברגש או בקבלת החלטות - בכולם יש את אותו מדיע גנטי - ה-DNA שלנו, אלא שהוא מופעל בדרכים שונות. 

באמצע ההיריון המוח כבר אינו רק אוסף של תאים. הוא מתחיל לקבל מבנה מורכב יותר, והשכבות השונות של קליפת המוח הולכות ומתארגנות. במחצית השנייה של ההיריון נוצרים עוד ועוד קשרים בין תאי העצב, אזורים שונים מתחילים "לדבר" זה עם זה, ורשתות ראשוניות הולכות ונבנות.  ואחרי הלידה ?  התהליך ממשיך - המוח ממשיך להתארגן, להתחבר ולהשתנות דרך מגע, קול, קשר, תנועה, סביבה ולמידה. כלומר, הלידה אינה קו הסיום של התפתחות המוח. היא מעבר לשלב חדש.

המוח לא רק גדל — הוא מתארגן

וזו אולי הנקודה המרתקת ביותר.המוח העוברי אינו פשוט "גדל". הוא נבנה בסדר מסוים ובתזמון מסוים. תאי עצב נוצרים בזמנים שונים, נעים למקומות שונים, מקבלים תפקידים שונים ומתחברים לתאים אחרים. המיקום והתזמון חשובים. אפשר לחשוב על זה כמו על הקמה של עיר: קודם נסללות הדרכים הראשיות, אחר כך הרחובות הקטנים, ואז נוצרים הצמתים והקשרים בין השכונות. שינוי קטן בתחילת הדרך אינו אומר שהעיר לא תיבנה אבל אבל הוא יכול להשפיע על דפוסי התנועה שייווצרו בה בהמשך - הבדל קטן בתהליך מוקדם של יצירת תא, תנועתו או החיבור שלו לתאים אחרים, עשוי להשפיע על האופן שבו רשתות שלמות יתארגנו בהמשך.

אבל האם זה כבר אומר שיש תודעה?

לא.וזו הבחנה חשובה.העובדה שמערכת העצבים והמוח מתפתחים מוקדם מאוד אינה אומרת שכבר קיימת חוויה מודעת. מבנה מוחי ותודעה אינם אותו הדבר. ככל שאנחנו יודעים כיום, חוויה מודעת דורשת פעילות משולבת ומתואמת בין אזורים רבים במוח. הרשתות שמאפשרות אינטגרציה כזאת נבנות לאורך זמן. לכן אין כיום שבוע מסוים בהריון שעליו המדע יכול להצביע ולומר: כאן התחילה התודעה - לי תודעה אינה דבר שנדלק פתאום כמו מתג - היא  מתהווה. תחילה נוצרים תאים , אחר כך נוצרים מבנים, אחר כך קשרים, אחר כך רשתות.

הרשתות מתחילות להעביר מידע זו לזו. ובהדרגה הולכת ונבנית מערכת בעלת יכולת מורכבת יותר ויותר לקלוט, לעבד ולארגן מידע.

בין גנים לתודעה

מחקר עדכני של חוקרים מ־Drexel University College of Medicine מאפשר הצצה מעניינת במיוחד אל השלבים המוקדמים האלה. החוקרים מתמקדים בחלבון aha ku תפקיד חשוב בהתפתחות המוקדמת של תאי העצב- -Activity-Dependent Neuroprotective Protein   (  ADNP))  ובאופן שבו הם מפתחים את השלוחות שבאמצעותן יתחברו לתאים אחרים. החלבון משפיע על האופן שבו התא מתפתח ומתארגן ויוצר קשרים עם תאים אחרים. הקשרים האלה יוצרים רשתות והרשתות הללו, שנים מאוחר יותר, משתתפות במה שאנחנו מכנים חשיבה, תפיסה, רגש ולמידה. אפשר לתאר זאת כך:גנים ← חלבונים ← תאי עצב ← קשרים ← רשתות מוחיות ← תפקוד מוחי.    

ושאלת השאלות - כיצד מתוך כל הפעילות הביולוגית הזאת נוצרת בסופו של דבר חוויה ?

כשמסלול ההתפתחות שונה

אחת הדרכים שבהן מדענים לומדים על התפתחות תקינה של המוח היא דווקא דרך מצבים שבהם המסלול מתפתח באופן שונה. שינויים מסוימים ב־ADNP, למשל, יכולים להיות קשורים לתסמונת נוירו־התפתחותית הכוללת לעיתים מאפיינים מהספקטרום האוטיסטי. המחקרים מצביעים על כך שחלק מההבדלים בארגון המוח עשויים להתחיל בתקופת ההתפתחות העוברית — הרבה לפני שניתן לזהות אצל הילד דפוס התנהגותי או תקשורתי כלשהו. גם בסכיזופרניה קיימת כבר שנים תפיסה שלפיה לפחות חלק מהתהליכים המעורבים בה קשורים להתפתחות המוח המוקדמת, אף שהתסמינים עצמם עשויים להופיע רק שנים רבות לאחר מכן. המשמעות אינה שאוטיזם או סכיזופרניה "נקבעים ברחם". המשמעות המעניינת יותר היא שהמוח הוא מערכת שנבנית בהמשכיות. מה שקורה בשלב מוקדם יכול להשפיע על האופן שבו שלבים מאוחרים יותר יתפתחו.

התחלה אינה גורל

אבל !  העובדה שחלק מהיסודות של מערכת העצבים מונחים כבר ברחם אינה אומרת שהחיים שלנו נקבעים שם. המוח הוא מערכת בעלת פלסטיות מרשימה. הוא ממשיך להשתנות לאורך הילדות, גיל ההתבגרות וגם בבגרות. קשרים בין תאים מתחזקים ונחלשים. קשרים חדשים נוצרים, חלקם נעלמים. רשתות משתנות כתוצאה מלמידה, תנועה, סביבה, קשרים וחוויות. כלומר, הביולוגיה נותנת לנו נקודת פתיחה - היא אינה כותבת לבדה את כל העלילה.

הגבול שבין "ביולוגיה" ל"תודעה" 

כשמסתכלים על התפתחות המוח כך, גם הגבול שבין "ביולוגיה" לבין "תודעה" נעשה קצת פחות חד. אנחנו מתחילים מתאים. התאים מקבלים אותות כימיים וגנטיים ←  הם מתחלקים ומתרבים ←  נעים למקומם ← מסתדרים בשכבות ← יוצרים שלוחות ← מתחברים. ובהמשך מיליארדי תאים הופכים לרשתות עצביות מורכבות. ואל הרשתות האלה מצטרפים בהמשך הגוף, התחושה, המגע, הקול, הקשר עם האחר, השפה, הזיכרונות והחוויות.  מתוך כל אלה הולכת ומתפתחת היכולת להיות בעולם, להרגיש, לזכור, להבחין ולבסוף גם לומר: אני. 

ולכן השאלה המעניינת אינה רק:מתי מתחילה התודעה ? אלא:איך מתוך חומר ביולוגי, תאים ואותות חשמליים הולכת ומתפתחת היכולת לחוות עולם — ובהמשך גם לדעת שאנחנו חווים אותו?  אין לנו עדיין תשובה מלאה. אבל דבר אחד הולך ומתבהר: הסיפור מתחיל הרבה לפני המילים.

הרבה לפני הזיכרונות.

הרבה לפני שאנחנו פוגשים לראשונה את העולם שבחוץ.התודעה אינה מופיעה יש מאין.
היא מתהווה — שכבה אחר שכבה, קשר אחר קשר.